שוק ההשקעות החדש של ישראל - יהודה ושומרוןמאת יואל בנימין
תקוע, ישראל - בשנים האחרונות, עוד ועוד מיהודי התפוצות מגלים שישראל מציעה הזדמנויות השקעה מפתות בטכנולוגיה עילית ונדל"ן. כיום, שוק חדש עולה - ביהודה ושומרון. למרות מעל 30 שנה של בנית קהילות יהודיות ביהודה ושומרון, התשתית המסחרית באזורים הללו סובלת מאוד מתת-פיתוח. זו הבשורה הלא-טובה. הבשורה הטובה היא שעבור יהודי התפוצות המחפשים אפיקי השקעה רווחיים בישראל, הפתרון נמצא ביהודה ושומרון. הכתב הישראלי המקומי לעניני עסקים אבי מירון אומר: "ללא ספק, ישנו אפשרויות אדירות בפיתוח התשתית של יהודה ושומרון מבחינה מסחרית-כלכלית על-ידי השקעת הון פרטי במיזמים חדשים וקיימים. הון פרטי יגלה שלל הזדמנויות השקעה מתפתות." לא כמו המצב בבנית יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון, ממשלת ישראל איננה מוציאה הגבלות מיוחדות בנוגע למספר החברות החדשות המורשות לרישום או באלה קהילות. המשרד לרישום עסקים במשרד המשפטים אינו מבדיל בין חברה הפועלת ביהודה ושומרון לעומת זו שבסיסה בכל מקום אחר בישראל. כך שההשקעה בחברה המבוססת ביהודה ושומרון או חברה שיהודה ושומרון הן בדיוק שוק היעד שלה מושפעת על-ידי אותם חוקים והתקנות שמחילה ממשלת ישראל לגבי כל מיזם ישראלי מסחרי. משיכה נכבדה עבור משקיעים פרטיים היא שתושבי יהודה ושומרון מאוד משכילים, שאפתנים - וכישראלים רבים - יוזמתיים ביותר. כקבוצה, כקהל יעד להשקעה, הנם בבחינת מאגר כשורים בלתי-מנוצל שמעולם לא היה במוקד של כל כלי השקעה זר או ישראלי. למשקיעים פרטיים, ההזדמנויות המפתות ביותר טמונות בהשקעות בחברות המספקות שרות או מוצר לשוק המקומי. יתכן שמדובר בשרות שאינו קיים כיום ביהודה ושומרון או מוצר הנמכר ביהודה ושומרון ובשוק הישראלי הכללי. מירון: "במגזרים מסוימים, כגון שוק מזון הגורמה, קיימות הזדמנויות יחודיות. למשל, ישנה כרגע קבוצה קטנה של יקבי בוטיק הפועלים ביהודה ושומרון שלו היו נקנים ומתמזגים היו מהווים חברה יעילה, התחרותית ורווחית יותר. בעזרת יעוץ והון מצד גורם מהתפוצות, נתן ליצור יקב רציני חדש המתחרה בהצלחת ביקב רמת הגולן (סוגי גמלא וירדן)." משקיעים יהודיים מהתפוצות ימצאו הזדמנויות השקעה מפתות במגזרי יעד אלה:
מירון הוא אחד מעתונאי העסקים הישראליים שמתענינים בכיסוי התפתחויות בעסקים ביהודה ושומרון. הוא אומר שהדבר שהרוב לא מבין הוא שערביי ערי הגדה המערבית ראו נסיקה ברמת החיים בין 1967 - 1987, דבר שיצר הזדמנויות אדירות לחברות ישראליות בתחום מכירת מוצרים ושרותים לאוכלוסיה המקומית. "אבל הצמיחה היא דו-סטרית", הוא מציין. לישראל, הוא מאמין, ישנו ענין בשפור רמת החיים של ערבים כפריים - אלה שלא נהנו משתוף פעולה יהודי-ערבי מוקדם יותר כפי שנהנו ערביי ישראל ועירוניים בגדה המערבית. אם ערבים כפריים מהגדה המערבית יהיו בקשרים עם יהודי יהודה ושומרון, תעלה רמת החיים אצלם גם. "האמת היא שכל אימת שערבים מתקרבים כלכלית ליהודים, עובדים עמם/עבורם - יש להם יותר כסף ומתרבים גם השרותים והמוצרים שחברות ישראליות יכולות לספק להם. כשיהודים וערבים עושים עסקים יחד ומתרחשים שתוף פעולה ודו-קיום, מרויחים שני הצדדים. תמיד היה כך ותמיד יהיה כך."
יואל בנימין
ת"ד 87
isratech@netvision.net.il
|