האם יתכן שהמלחמה בלבנון היתה קשורה יותר להגנה על צינורות נפט ויעדים אסטרטגיים-איזוריים של ארה"ב מאשר לירי רקטות של חיזבאללה אל עבר צפון ישראל?

פרופסור קנדי לכלכלה חושב כך.

חנוכת צינור הנפט הטורקי-גרוזיני-אזרביג'אני (BTC), המקשר בין הים הכספי לחלק המזרחי של הים התיכון התרחש ב- 13 ביולי, יום לאחר תחילת המלחמה. מישל צ'וסודובסקי, מאוניברסיטת אוטווה ומנהל המרכז לחקר גלובליזציה דיווח שיום לפני ההתקפה של חיל- האוויר הישראלי, השותפים העיקריים ומחזיקי המניות של פרויקט צינור הנפט, ביניהם מספר ראשי מדינה ומנהלי חברות נפט, נכחו בקבלת פנים בנמל הטורקי בעיר סיהאן, שנערכה בראשות נשיא טורקיה, אחמד נסדאת סאזאר. בין האורחים היה גם לורד בראון, מנכ"ל בריטיש פטרוליום (BP), ונציגי ממשל בכירים מבריטניה, ארה"ב וישראל, כולל שר התשתיות והאנרגיה, בנימין בן-אליעזר.

BP מוביל את איחוד צינור הנפט BTC. בין מחזיקי המניות העיקריים ניתן למצוא את חברות Chevron, Conoco-Phillips, Total הצרפתית ו- ENI האיטלקית.

צ'וסודובסקי מציין כי מה שמייחד את צינור הנפט הטורקי-גרוזיני-אזרביג'אני (BTC) הוא שהצינור אינו עובר במדינות שחברות בפדרציה הרוסית. הצינור עובר באזרביג'אן ובגרוזיה, שתי רפובליקות סובייטיות לשעבר שהן כיום "מדינות חסות" של ארה"ב ושותפות בברית צבאית עם ארה"ב ונאט"ו. לשתי המדינות יש גם הסכמים צבאיים רבים ושיתוף פעולה צבאי נרחב עם ישראל.

צ'וסודובסקי מוסיף: "אני מאמין שישנם יעדים אסטרטגיים נסתרים במלחמת לבנון הקשורים בנפט וצינורות נפט. בעקיפת רוסיה, רוסיה נחלשה. כעת, ישראל מכינה את עצמה לשחק תפקיד אסטרטגי מרכזי "בהגנה" על מסדרונות צינור הנפט מחוץ לטורקיה. בנוסף, ישראל תגדיל בצורה ניכרת את ייבוא הנפט מהים הכספי לשימוש הכלכלה המקומית שלה."

צ'וסודובסקי, שרב המכר הבין- לאומי שלו "הגלובליזציה של העוני" תורגם לאחת-עשרה שפות, מתעקש שההפצצה של לבנון היתה חלק מתוכנית צבאית מתוכננת ומתואמת היטב ושהשלב הבא של המלחמה, שתכלול התקפות על איראן וסוריה- יעשה בשם האינטרסטים של הנפט- ולא לשם הגנה על יציבות האיזור.

"התוצאה הסופית תהיה שליטה ישראלית איזורית על קו החוף המזרחי של הים התיכון. בעזרת צינור הנפט הזה, יהיה למדינות מזרח הים התיכון "מסדרון אנרגיה" לאגן הים הכספי. חשוב לזכור כי כל השותפים בצינור הנפט הם מקורבים לארה"ב, כולל ישראל, טורקיה, גרוזיה ואזרביז'אן.

בנוגע לישראל, המסקנות של צ'וסודובסקי מצמררות: ישראל היא כיום חלק ממה שהוא מכנה "ציר צבאי אנגלו-אמריקאי שמשרת את רצונות ענקי הנפט המערביים במזרח התיכון ומרכז אסיה." ולמרות זאת, לציבור הישראלי אין מושג כי יתכן שיעדים אלה הם אלו שהובילו את מדיניות ממשלתם. רוב הישראלים מאמינים כי צה"ל עשה את המירב להבטיח את בטחונו של הציבור הישראלי- ופשוט נכשל. לא עשו את העבודה כמו שצריך.

יש שיסיקו כי התוכנית עלולה היתה להיות קשורה להחלשת ישראל (לא היינו יכולים להיות יותר גרועים, הלא כן?)- כדי שחיזבאללה יוכלו לרשום הישג כלשהו, ובכך לשמור לא רק את דרום לבנון במצב של חוסר יציבות למשך שנים רבות, אלא גם מרבית מצפון מערב לבנון ודרום מערב סוריה, לאורך קו החוף של הים התיכון. ניתן להקביל את זה לדרך שבה הסכמי אוסלו חיזקו את הפלסטינאים, החלישו את ישראל והובילו לעשר שנים של חוסר יציבות שלא נראתה כמותה בישראל. אותו עתיד עשוי להיות מנת חלקה של לבנון כשהמלחמה האחרונה היא רק המערכה הראשונה בתסריט. התוצאה הסופית תהיה קרוב לוודאי התעקשות אמריקנית שחיילים ישראלים יוצבו לאורך קו החוף, לא על-מנת להגן על צינור הנפט, אלא "להבטיח יציבות איזורית".

נורא - משום שהציבור הישראלי יולך שולל לספק בטחון והגנה לעסקת צינור נפט פרטי? ובכן, לא בדיוק, גמול רציני מובטח לישראל.

צינור הנפט BTC ינתב נפט לשווקים מערביים דרך צינור תת- ימי ישראלי-טורקי שיקשר בין עיר הנמל הטורקית סיהאן, לנמל הישראלי בעיר אשקלון (מרחק של כ- 400 ק"מ) ומשם דרך צינור נפט קיים, שהשימוש בו הופסק בשנות ה- 70 המאוחרות לאחר נפילת השאח ואיבוד הנפט האיראני, מאשקלון לאילת. ישראל, ללא ספק, תגבה תשלום מסוים על כל חבית נפט שתעבור בשטחה בדרכה לשווקים זרים.

כפי שניתן לשער, מחירי הנפט ימשיכו לטפס. אם ישראל תוכל להבטיח לעצמה מחירי נפט וגז סבירים בחוזה אספקה של 30- 50 שנים, היא גם תוזיל ותייעל את רכישת מקורות האנרגיה שלה, וגם מתכנני אנרגיה וכלכלה יוכלו לתכנן בצורה טובה יותר, עשורים מראש, את צרכיה הפחמימנים של ישראל.

פרויקט נוסף הינו צינור להובלת מים, שיזרים מים ממקורות הפרת והחידקל באנטוליה, לישראל. רווח אדיר נוסף לישראל. באפריל 2006, ישראל וטורקיה הודיעו על תוכניות להנחת ארבעה צינורות תת- ימיים שיעקפו שטחים סורים ולבנוניים.

החסרון של העסקה?

עסקת צינור הנפט מתנגשת ישירות עם האינטרסטים הרוסיים- בתקופה שבה היחסים הכלכליים והפוליטיים בין רוסיה וישראל התחילו להתחמם ולהעמיק.

"הטיית נפט וגז ממרכז אסיה למזרח התיכון, תחת מטריית הגנה צבאית ישראלית, לשם יצוא מחדש לאסיה, בא לערער את שווקי האנרגיה האסיאתיים, שמושתתת על התפתחות מסדרונות של צינורות נפט המקשרים ישירות את מרכז אסיה ורוסיה לדרום אסיה, סין והמזרח הרחוק," אומר צ'וסודובסקי. "בסופו של דבר, התכנון מיועד להחליש את תפקידה של רוסיה במרכז אסיה ולנתק את סין ממקורות נפט במרכז אסיה. התכנון גם מיועד לבודד את איראן.

צ'וסודובסקי מציין כי מוסקווה הגיבה לתוכנית האמריקאית-ישראלית-טורקית להפוך את קו החוף של המזרח התיכון לצבאי, בתוכניות להקמת בסיס צבאי- ימי בעיר הנמל הסורי טרטוס. מוסקווה מתכננת לפרוש מערכת להגנה אווירית מסביב לבסיס, על- מנת להעניק הגנה אווירית לבסיס עצמו ולחלק נכבד משטחה של סוריה. (מערכות S-300PMU-2 לא ינתנו לסורים, אלא יאויישו ויתופעלו על- ידי צוותים רוסיים.)

"יתרה מכך, מוסקווה ודמשק הגיעו להסכמה על שדרוגה של מערכת ההגנה האווירית של סוריה. בנוסף לתוכנית סיוע לכוחות הקרקע של סוריה, יבוצע שדרוג של צי מטוסי ה- MIG-29 ושל צי הצוללות הסורי (כפי שדווח ב- Kommerzant, ב- 2 ביוני 2006). בהקשר של עימות מחריף, להתפתחויות אלה יש משמעויות ארוכות טווח."

צ'וסודובסקי מציין כי נתיבי הצינורות התת- ימיים הללו אינם פולשים בצורה גלויה לריבונות הטריטוריאלית של לבנון וסוריה. מאידך גיסא, הקמה של מסדרונות יבשתיים חלופיים (לנפט ומים) דרך לבנון וסוריה היה דורש שליטה ישראלית-טורקית על קו החוף המזרח- תיכוני דרך לבנון וסוריה.

"הקמה של מסדרון יבשתי שכזה, בניגוד לפרויקט להנחת צינור תת- ימי, היה דורש להפוך את קו החוף של המזרח התיכון לצבאי, מנמל סיהאן דרך סוריה ולבנון עד לגבול ישראל-לבנון. האם זוהי אחת המטרות הנסתרות של מלחמת לבנון? לפתוח איזור המאפשר שליטה ישראלית על איזור המשתרע מהגבול הלבנוני, דרך סוריה עד טורקיה?