כאשר נתוחים כלכליים מתחזים - פוליטיקה

תקוע - ככתב כלכלה וחוקר ותיק, שום דבר לא חורה לי מאשר נתוחים כלכליים מתחזים בתור נתוחים כלכליים מבוססים.

בקיץ 2007, טען אבי שאולי במאמר עמדה ב-Ynet: "מחיר הכיבוש - מעל 50 ביליון דולר" שמאז שישראל כבשה את עזה והגדה המערבית ב-1967, שליטתה בשטחים עלתה למדינה מעל 50 ביליון דולר, ולכן קצצה בפיתוחם של מגזרים אחרים.

הוא כותב:

"לפי הערכות מומחים, העלות הכלכלית הכוללת של הכיבוש הגיעה עד עתה מעל 50 ביליון דולר, כולל הוצאות בטחוניות ואזרחיות (בנית ההתנחלויות ותחזוקתן), כמו גם ההפסד האפשרי של תוצר לאומי גולמי."

ככתב חוקר, אני שונא כשעתונאים מצטטים 'מומחים' אך משאירים אותם בעילום שם. רוב הזמן, המומחים בכל התחומים הם אקדמאים, כך שלהיות מצוטט 'לפי הרישומים' הוא רק הענין שלהם. מאוד לא סביר שהם היו אומרים לשאולי: "בטח, אתה יכול לצטט אותי, אבל אנא, בשום מצב לא ניתן להשתמש בשמי". כאדם עם רקע בחקר הצורה בה משפיעה הכלכלה על העמות הפוליטי במזרח התיכון, הייתי מעונין מאוד לבדוק את הנתונים של 'המומחים' כדי לראות אם הם מתבהרים. במקרה הזה, לצערי, שאולי לא אפשר זאת.

לפי הצורה ששאולי הציג את העובדות, חייבים להניח שלמרות העובדה שתושביה היהודים של יהודה ושומרון משלמים מסים - לאומיים, מקומיים ומע"מ - לפיהן פשוט אינם זכאים לקבל שום שרותים ממשלתיים. כך, כל דבר שנתן להם משולם על-ידי יתר אזרחי ישראל וצריכים להחשב 'מחיר הכבוש' - סבסוד ישיר למתנחלים מאת אלה החיים בתחום הקו הירוק.

שאולי מוסיף: "העלות האזרחית של ההתנחלויות מוערכת בכ-2.5 ביליון ש"ח מדי שנה. ערך הנכסים הנבנים בשטחים מוערך במעל 14 ביליון דולר, וההפסדים בתוצר לאומי של כלכלת ישראל בגלל המיתון אחרי ההתקוממות השניה מוערכים בחמישים ביליון ש"ח."

אזי אם ישנה מכסת שוק של 14 ביליון דולר, פירושו שעלינו לקזז סכום של כ-10.5 ביליון מאותם 50 ביליון שקלים כיון שהפלשתינים החליטו להצית את ההתקוממות. וודאי לא פתחו תושביה היהודים של יהודה ושומרון בלחימה הזאת. גם לא הציבור הישראלי. למה לשלוח את החשבון אל המתנחלים? הופתעתי לקרוא ששאולי לא חייב את המתנחלים בגין הפסדים שנגרמו לכלכלה הפלשתינית. הרי, לפי גרסתו של שאולי, עצם הקיום של ההתנחלויות קשור ישירות להפסד שספגה הכלכלה הישראלית בגלל ההתקוממות. כך, בהשען על אותו הגיון, ההתנחלויות הן גם אחראיות להפסדים האדירים שנגרמו לכלכלה הפלשתינית (הלאומית.)

שאולי כותב: "מומחים צינו שלכיבוש הגדה המערבית יש גם השלכות עקיפות רבות."

שוב, אותם מומחים אלמונים חוזרים. היית חושב שאדם המציג טיעון רגיש כזה היה קורא ומצטט לפחות מחקר אקדמי או מקצועי אחד בנושא.

הוא מוסיף: "מומחים צינו שלכיבוש הגדה המערבית ישנן השלכות עקיפות רבות, כולל השמוש בעבודה פלשתינית זולה עד ההתקוממות הראשונה והחלפתם בעובדים זרים, על חשבון הפועלים הישראלים." (הנה אותם 'מומחי רפאים' פעם נוספת אשר מבצעים מחקר רציני אבל מפרסמים אותו בעלום שם.)

מה ששאולי גורס הוא שלולא הכיבוש, פועלים פלשתינים מעולם לא היו מורשים לעבוד בישראל, וכלכלת ישראל היתה חוסכת כמויות עתק של כסף. כמו-כן, פועלים אלה - שלטענתו אזי הוחלפו בפועלים זרים (בעלות נוספת לכלכלה הלאומית) כולם היו על חשבון העובד הישראלי."

מצטער, אבל אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. אין לטעון שהעבודה הזולה שספקו הפלשתינים לכלכלה הישראלית היתה רעה, ואז כשהוחלפה עבודה זאת בעובדים זרים - שגם זאת היתה רעה כיון שעבודות אלה נגזלו מהעובד הישראלי. אני מניח שמר שאולי מעודו לא ראה פועלים פלשתינים בפעולה - או עמיתיהם הזרים - אבל למי שכן ראו - עבודות אלה לא 'נלקחו מאזרחי ישראל.' במקום זאת, אלה הן עבודות בהן מעטים ישראלים רוצים. וכתוצאה - הדבר אפשר לעוד ישראלים לרכוש 'כשורי ערך מוסף' - דבר שתרם הרבה יותר לכלכלה הלאומית מאשר עבודת כפים לא מקצועית.

שאולי סיים מסתו בטיעון הבא:

"הפינוי של 250,000 המתנחלים של הגדה המערבית צפוי לעלות יותר מ-250 ביליון ש"ח."

מכאן, כל אדם מהקצה הימני של הקשת הפוליטית היה צריך להסיק שאם יעלה מעל 50 ביליון דולר לפנות את 250,000 המתנחלים של הגדה המערבית (שלום עכשיו טוען שיש 420,000 מתנחלים אם נכללות הקהילות מסביב למזרח ירושלים) אז אין טיעון טוב יותר מאשר "למרות שהיינו רוצים לפנות את כל ההתנחלויות, אנו פשוט לא מסוגלים לעשות כך."

העובדה היא שכאשר תכנית ההתנתקות של שרון תושלם, אותם 300,000 - 400,000 תושבים יהודים של יהודה ושומרון יסופחו לישראל, וזאת אחת הסיבות החשובות לבנית אותה גדר בטחון - שתוכל לקלוט אותן אוכלוסיות גדולות לתוך ישראל הרבתית.

כאשר כך יקרה בגלל השפור במצב הבטחון מסביב להתנחלויות האלה, מחירו הנמוך של הנדל"ן ואיכות החיים הגבוהה יגרום לעליית ערך הנדל"ן וגידול באוכלוסיות אלה, ולכן גם הכנסות נוספות למשרד האוצר. ככל שההתנחלויות משתלבות יותר בתוך ישראל הרבתית, הן הופכות פחות עול כספי כל תקציב המדינה. אפילו לדיון על הקמת גדר הבטחון על מנת להקיף מרכזי אוכלוסין גדולים ישנו מרכיב כלכלי; בסופו של דבר, יתכן שזול יותר להמשיך את הגדר 20 ק"מ הלאה מאשר לשלם פיצויים ל-20,000 תושבים.

וודאי ישנו מחיר לכיבוש, אבל לא קשר למה שהיה, שאולי לבטח לא טרח לגלותו לפני החלטתו לחבר מסה בנדון: