ישראל בע"מ צריכה ממשל אזורי

מדינות הן לא מאוד שונות מחברות גדולות. לכל אחת מהן יש הכנסות והוצאות ומצפים ממנה לספק מוצר או שירות ללקוחות שלה. כשהעסק נכשל בכך, הוא פושט את הרגל או שמכינים תוכנית רה-ארגון כדי להחזיר את החברה לרווחיות.

משלם המיסים הישראלי צריך ליזום רה-ארגון של הנכסים ומבנה הניהול שלו כדי שהעסק ישראל בע"מ יוכל לפעול באופן יעיל יותר ולהפיק תשואה טובה יותר על ההון המושקע (ההכנסות מהמיסים של הציבור) שהוא צורך כל שנה.

הבה נסתכל על הספקת השירותים הממשלתיים באותו האופן שבו היינו מסתכלים על חברה פרטית.

בפשטות, 120 חברי הכנסת והקואליציה שבשלטון הם "מועצת המנהלים" של ישראל בע"מ. שרי הממשלה והמנהלים הכלליים הם "המנהלים" של חברות הבת של התאגיד.

"המוצר" של ישראל בע"מ הוא השירותים הממשלתיים שהיא מספקת לאזרחיה. "המכירות השנתיות" שלה הם ההכנסות מהמיסים שהציבור בישראל משלם.

הלקוחות של ישראל בע"מ הם משלמי המיסים בישראל. "עלות הסחורה שנמכרה" היא העלות של השירותים הממשלתיים שהיא מספקת לציבור בישראל. "הרווח או ההפסד הנקי" שלה הוא כמה נשאר (או כמה הגרעון) לאחר שמפחיתים את עלות הסחורה שנמכרה (ההוצאה הממשלתית) מסך ההכנסות ממיסים.

אם מסתכלים על הדברים כך, השאלה הראשונה שמשלם המיסים הישראלי צריך לשאול היא:

האם המנהלים (השרים והמנכ"לים של כל משרד ממשלתי) מפיקים שיעור תשואה סביר על ההון המושקע בתמורה לשירותים שהם מספקים?

אם לא, אזי קיימת בעיה עצומה שאף משלם מיסים ישראלי לא זיהה עדיין. השאלה הבאה שבעלי המניות של ישראל בע"מ צריכים לשאול היא:

האם מועצת המנהלים (120 חברי הכנסת, ממשלת הקואליציה שבשלטון) מספקת את ההנהגה/ הניהול האיכותיים ביותר תמורת סכומי ההכנסות ממיסים שמקצה להם הציבור בישראל למטרה זאת?

בדומה לבעלי המניות בכל גוף עסקי, לציבור בישראל יש זכות לדרוש את שיעור התשואה הגבוה ביותר על ההשקעה שהוא משקיע בעסק. יש לו גם זכות לתבוע שה"מנהלים/ מנהיגים" שלו יעמדו באותם הקריטריונים כמו מנהלים בחברות פרטיות. האם ישראל בע"מ, המנוהלת על ידי הקבוצה הנוכחית של חברי כנסת שמכהנים בבית המחוקקים הכלל ארצי/ מרכזי בירושלים, מקוימת באופן היעיל ביותר האפשרי? האם למנהלים הנוכחיים של העסק יש היסטוריה של הספקת מנהיגות איכותית, אפקטיבית ויעילה בהספקת שירותים לציבור בישראל? האם הם מסוגלים למלא את המשימה הזאת?

אם התשובה לשאלות שלעיל היא שלילית, אזי הסטטוס קוו חייב להשתנות, או שמשלמי המיסים בישראל, בעלי המניות של ישראל בע"מ, לא מקבלים תשואה גבוהה מספיק על ההון שהם משקיעים בכל שנה. ההון הזה מקיים את העסק כדי שיספק את השירותים הממשלתיים הנוכחיים לציבור בישראל.

שאלות רציניות חייבות להישאל לגבי שיטת הממשל המרכזי הנוכחית של ישראל. ממשל הוא רק דרך אחרת לומר "הספקת שירותים לציבור". אין תפקיד אחר לאידיאולוגיות ומפלגות פוליטיות שטוענות שיש להן חוכמה נעלה בנוגע לאיך צריכים לנהוג בפלשתינים. פרט לסוגיה הזאת, מדוע כל המפלגות הנוכחיות, והפוליטיקאים שמצטרפים אליהן, קיימים? איזו מטרה הם משרתים למען בעלי המניות של ישראל בע"מ?

אם אף מטרה, אזי על משלם המיסים הישראלי לחפש שיטה חלופית להספקת שירותים ממשלתיים לציבור.

מהו "ממשל אזורי"?

ביסודו ממשל, כולל הממשל בישראל, מורכב ממיסים שנלקחים מהציבור. במקרה של ישראל, מדובר בכ-25 מיליארד דולר לשנה שלאחר מכן מוקצים להספקת שירותים ממשלתיים. מהבחינה הזאת, אם גוף ממשלתי אינו מספק שירותים לציבור בישראל, אין סיבה שיתקיים. הבעיה היא שהשיטה הנוכחית מורכבת בעיקר מאנשים שלא רואים כמה שהשיטה הנוכחית לא יעילה ולא מוסרית בגלל השחיתות החמורה והמוחלטת שלה.

זה לא עניין של תיקון השיטה המושחתת הקיימת. זה עניין רק של היפטרות מהישויות הנוכחיות שמרכיבות את הממשל המרכזי של מדינת ישראל כיום, המפלגות הפוליטיות והפוליטיקאים המושחתים.

אנחנו פשוט לא צריכים אותם כי הם לא עושים כלום ולא תורמים כלום לשיפור מצבה של החברה בישראל. זה אינו רעיון פרוע ורדיקלי. זאת האמת שאותה כל הישראלים יודעים. השיטה הנוכחית מאוד מושחתת והיא עסוקה באופן אובססיבי בסכסוך הישראלי- ערבי שמעוות את המציאות. ההפסד כאן הוא שרק המפלגות והפוליטיקאים האלה מוצגים בעיתונות. אף אחד לא מדבר על סוגיות אחרות, יותר חשובות, כלומר האיכות הירודה של השירותים הממשלתיים שמסופקים למשלם המיסים הישראלי. יש לכך השפעה דרמטית על "איכות החיים" בישראל.

הסכסוך לעולם לא ייפתר משום שהוא קיים כדי לשרת אחרים, לא משום שערבים ויהודים לא מסוגלים לחיות יחד בשלום. זה ברור. לכן, ההיבט האחר היחידי של "מיסים" הוא האם ניתנים שירותים טובים ובאיכות גבוהה בתמורה. המיסים נחוצים כדי לשלם עבור שירותים ממשלתיים באיכות גבוהה. כולנו בעד זה. השאלה היא כיצד לספק שירותים ממשלתיים אלה כך שהעלות תהיה מבוקרת ויסופק מוצר שאיכותו הגבוהה ביותר. זה לא מה שמשלם המיסים הישראלי מקבל כיום בצורת השירותים הממשלתיים. יש מקום רב לשיפור וקיצוץ עלויות אם הדבר ייעשה על בסיס אזורי ולא על בסיס כלל ארצי/ מקומי. המערכת הקיימת פועלת באופן המוזכר אחרון. הממשלה המרכזית בירושלים מספקת את התקציב ומנהלת ברמת המיקרו את סניפי הלוויין של המשרדים ברחבי המדינה שנמצאים מאות קילומטרים מירושלים.

בקיצור, זאת הבעיה של משלם המיסים הישראלי. כיצד אפשר לבזר את כל התחום של "שירותים ממשלתיים לציבור בישראל" וכיצד אפשר במקום זאת לספק אותם על בסיס אזורי?

אפשר להקצות ולספק לציבור בישראל שירותים ממשלתיים על בסיס אזורי באופן יעיל יותר מאשר על בסיס מרכזי. השיטה הנוכחית היא מאוד יקרה והאיכות של השירותים הממשלתיים אינה ברמה עולמית. לישראלים מגיעה אותה רמה של שירותים ממשלתיים כמו לפינים ולשוודים. אם לא, מנצלים אותם.

החלוקה של הממשל האזורי בישראל

1) "הממשל האזורי של הצפון" יכלול את כל הגליל, ואת הגולן, נהריה, חיפה, יוקנעם, זכרון יעקב, טבריה ועפולה.

2) "הממשל האזורי של המרכז" יכלול את חדרה, נתניה, המושבים בין חדרה לנתניה, רעננה, כפר סבא, אריאל, כל יישובי בנימין, צפון תל אביב, רמת השרון, הרצלייה, ראש העין ופתח תקווה.

3) "הממשל האזורי של תל אביב" יכלול את תל אביב, רמת גן, גבעת שמואל, בני ברק, רמת אפעל, גבעתיים, סביון, יהוד, אור יהודה, חולון, בת ים, מודיעין והמושבים בין תל אביב לנמל התעופה וישתרע דרומה עד ראשון לציון.

4) "הממשל האזורי של הנגב" יכלול את אילת, ים המלח, באר שבע, הנגב, אשדוד, קרית מלאכי, קריית גת, אשקלון, רמלה- לוד, רחובות ויבנה.

5) "הממשל האזורי של ירושלים" יכלול את מרכז ומערב ירושלים, הישובים שמסביב לירושלים, הגוש ומערבה עד בית שמש.

ממשל אזורי מתאים יותר לישראלים מאשר ממשל מרכזי

הישראלים הם פיקחים. ברגע שהם ישמעו על דרכים אחרות להספקת שירותים ממשלתיים, הם יעדיפו ממשל אזורי על פני ממשל מרכזי דומיננטי. ישראלים הוכיחו את עצמם כמנהלים מצוינים במגזר הפרטי והקימו עסקים ברמה עולמית. הספקת שירותים ממשלתיים לציבור הוא תחום שבו הם ירכשו מומחיות, אם יתנו הזדמנות לעובדים מהמגזר הפרטי להיכנס למגזר הציבורי.

אם המפלגות הפוליטיות לא יהיו חלק מהמשוואה, אזי השירות הציבורי יהיה אטרקטיבי יותר לאנשי מקצוע מוכשרים ברמה גבוהה יותר. ממש כפי שהישראלים הצטיינו בכל תחומי העשייה האנושית, הם יעשו כך בבניית צורות יעילות יותר של ייצוג בממשל ושירותים ממשלתיים לציבור.

עד עכשיו השיטה היחידה שהייתה בזירה הייתה שיטת הממשל המרכזי שקיימת כיום. כאשר הישראלים יגלו את מעלותיו של הממשל האזורי בהשוואה לממשל המרכזי, הם יגבשו וייבנו מבנים חדשים ומבריקים של ייצוג בממשל. הם יתמקדו באירועים ובאנשים שבאזור שלהם במקום רק בירושלים.

הם יראו שחמשת האזורים שווים יותר בנפרד מאשר כשלם אחד. הם ירוויחו הכי הרבה מאימוץ ממשל אזורי ויפסידו הכי הרבה מלא לעשות כלום. הישראלים מצטיינים בהערכת סכנות והוכיחו את עצמם כבעלי יכולת רבה להתמודד עם כל מצב, כמעט, שבו הם נתקלים. הם מצטיינים בכל כך הרבה תחומים של העשייה האנושית. מדוע לא להצטיין בהספקת שירותים ממשלתיים?

הישראלים הם מקור של עוצמה טכנולוגית והם מומחים בכל תחומי החיים. הגיע הזמן לפתח מומחיות בשאלה כיצד לספק שירותים ממשלתיים בדרך הטובה ביותר. דבר זה נמצא במרכז הצורך לייסד ממשל אזורי בישראל. ישראל צריכה למצוא דרכים חדשות וטובות יותר לגבות מיסים כדי לשלם עבור שירותים ממשלתיים מאשר מה שמספקת השיטה הנוכחית.

הישראלים צריכים לראות את הישות הלאומית שלהם כחברה עם הכנסות של 50 מיליארד דולר. יש לה את הכסף הזה כדי להוציא על הספקת שירותים ממשלתיים לציבור בישראל.

אפשר לפרסם מכרז לכל הספקים של השירותים הממשלתיים. הם יוכלו אז להגיש הצעה לגבי המחיר שהם מצפים שישלמו להם כדי לספק את אותו השירות הממשלתי.

ישראל בע"מ צריכה הנהלה חדשה

קבוצת המנהלים הנוכחית של ישראל בע"מ לא מפיקה תשואה גבוהה מספיק. לכן משלם המיסים הישראלי כבעל המניות הסופי של ישראל בע"מ צריך ליישם תוכנית רה-ארגון כדי שהעסק יוכל להקצות טוב יותר את ההון המושקע. דבר זה יגביר את היעילות והפרודוקטיביות של העסק.

בבירור, אחת הבעיות היא האופי הבלתי יעיל של הממשל המרכזי הנוכחי בישראל שמספק שירותים ממשלתיים לארבעת האזורים האחרים המרוחקים של המדינה. בעיה אחרת היא העובדה של-120 חברי הכנסת, הקואליציה שבשלטון, יש גישה מלאה להשתמש ולנצל את ההכנסות ממיסים, שהיקפן בערך 25 מיליארד דולר, בכל דרך שנראית להם. זה אומר שלא רק שהשיטה היא לא יעילה ועולה יותר ממה שהיא צריכה לעלות, אלא שהיא גם לא מוסרית. 120 הישראלים האלו קיבלו את השליטה המלאה על הכנסות ממיסים שהיקפן 25 מיליארד דולר ואף אחד בשאר הארץ לא חושב שזאת בעיה.

ל-120 הישראלים האלו לא צריכה להיות הזכות לכל כך הרבה עוצמה, השפעה ותועלת כספית.

אבל יש להם. זאת עובדה שאותה כל הישראלים יודעים. כמה אנו מתעבים את חברי הפרלמנט שלנו? אנו עושים זאת כבר עשרות שנים. למה לא להשתחרר מהם אחת ולתמיד ולשים קץ למעשים הבלתי מוסריים שמתרחשים כל יום תחת המסווה של "החיים הפרלמנטריים בישראל?"

הדרך היחידה להשתחרר מהם היא לקחת מהם את היכולת לשלוט, שבאה מהכנסות ממיסים בהיקף של מיליארדים שהם מחרימים מהציבור בישראל כל שנה.

קחו מהם את התקציבים ו-120 הישראלים האלו לא יהיו יותר "חברי כנסת". מה ישתנה? מה הם יעשו? כלום. כולם יודעים שהם ברובם מושחתים. מה הציבור בישראל יפסיד אם ישנו את השיטה הנוכחית? כלום. מה 120 חברי הכנסת יפסידו אם ישנו את השיטה הנוכחית? הכול. מה יקרה אם מחר משכן הכנסת יינעל בפני כל 120 חברי הכנסת שלא יורשו להמשיך בתפקידיהם?

האם המצב החדש הזה ישנה את חייהם של רוב הישראלים? כל עוד תימשך הספקת השירותים הממשלתיים לציבור בישראל, ממש שום דבר לא ישתנה אם 120 עובדי הממשלה האלה יפוטרו. ממש כפי שחברה יכולה לפטר את המנכ"ל והסמנכ"לים (אם ביצועי החברה אינם טובים), כך גם צריך לפטר את מועצת המנהלים של מדינת ישראל.

ישראל בע"מ היא עסק משגשג שמפיק תוצר לאומי מקומי של 122 מיליארד דולר במכירות שנתיות וכ-25 מיליארד דולר ברווחים נטו (הכנסות ממיסים). האנשים במדינה הזאת הם חרוצים, בעלי יוזמה ויודעים איך לייצר סחורות ושירותים. ישראל היא אחד מהמרכזים המובילים בעולם של טכנולוגיות חדשות וחברות ישראליות מוכרות את סחורותיהן בכל העולם. אין שום דבר שאינו תקין בליבה של החברה, בית החרושת או המוצרים שמיוצרים. העוגה מספיקה כדי לספק את כל צורכי הרווחה החברתית בישראל. הבעיה היא לא גודל העוגה. הבעיה היא המנהלים ברמה הלאומית שמחלקים את העוגה, וכמה ממנה הם צורכים בעצמם. הבעיה היא המנהלים הלאומיים הנוכחיים שמפקחים על העסק והרמה הגבוהה של התקורה והבזבוז שנוצרים.

הישראלים נהנים מרמת חיים גבוהה מאוד בכל דבר שממשלתם לא מעורבת בו. הגיע הזמן להשוות את השירותים הממשלתיים ואת האיכות והעלות של השירותים הממשלתיים האלה לשאר החוויה הישראלית. מה שקיים היום בממשל המרכזי בירושלים יהיה במצב הרבה יותר טוב אם הוא היה מתחלק לחמישה ממשלים אזורים נפרדים. ביחד האזורים האלה יהוו את ערך השוק המצרפי של ישראל בע"מ.

הישראלים ישגשגו יותר כחמישה אזורים נפרדים

ישראל תהיה שווה הרבה יותר אם חמש חברות הבת שלה יחולקו לישויות נפרדות. ערך השוק המצרפי של החברה יהיה הרבה יותר גבוה עם חמש חטיבות שונות לעומת הפעלה כחברת אחזקות. זה ימקסם את ערך הליבה של ישראל.

אם ההחלטות יתקבלו ברמת האזור, הן יביאו ליותר פעילות מסחרית ועסקית. לאנשים יהיה יותר חופש למצוא שותפים לעסקים ולפעילויות אחרות בארצות אחרות. אם אותם האנשים יהיו צריכים ללכת דרך משרד החוץ בירושלים, אזי לא תהיה שום פעילות. התועלת לאזור מכל הפעילות "החדשה" הזאת, העסקית והתרבותית, היא התועלת העיקרית של הממשל האזורי לכל חמשת האזורים.

בקיצור, חמשת האזורים יכולים להרוויח הרבה יותר מבחינה כספית מזה שתהיה להם זהות משל עצמם בניגוד להיותם חלק משיטה מרכזית שבה אין להם באופן מוחלט שום אוטונומיה כלשהי. התמ"ג של ישראל יצמח הרבה יותר מהר כחמישה אזורים נפרדים שקשורים ביניהם במבנה פדראלי מאשר אם השיטה הנוכחית פשוט תמשיך כפי שהיא.

ממשל אזורי הוא יותר יעיל מממשל מרכזי

רמת החיים ואיכות החיים בישראל אולי בעלייה, אבל מה הישראלים מקבלים תמורת סכומי המיסים שהם משלמים לנבחרי הציבור שלהם בכל שנה? האם הממשל מספק לאזרחיו את השירותים שהוא מחויב לספק? הישראלים עובדים קשה מאוד והם רבי תושייה ומסורים. זה מסביר מדוע יש עוגה של 130 מיליארד דולר לחלק. לגבי המיסים, הממשל הנוכחי לוקח כ-50 מיליארד דולר ונותן אותם לקואליציה שבשלטון, שנותנת אותם לשרים, שנותנים אותם לאנשים שמנהלים את המשרדים. אנו יודעים מה קורה לאחר מכן. אנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי התוצאה הסופית. כיצד נוכל להיפטר מכל מה שהשיטה הנוכחית מפיקה - באמצעות 50 מיליארד הדולר שמשלם המיסים הישראלי מספק לה?

חלופה אחת לשיטה הנוכחית של ממשל מרכזי היא ממשל אזורי. הממשלים האזוריים יכולים להתקיים במקום הממשל המרכזי שבסיסו בירושלים. הבעיה עם הספקת השירותים הממשלתיים בישראל היא לא בגלל היעדר משאבים, אלא בגלל ההקצאה הבלתי יעילה של אותם המשאבים הכספיים. הנהגת ממשל אזורי בישראל מחייבת שינוי בדרך שבה השירותים הממשלתיים בנויים וממומנים.

צורת ממשל אזורית תיצור שיכבה חדשה, נפרדת מהממשל שקיים בירושלים. הממשל האזורי, מערי הבירה שלו ירושלים, תל אביב, נתניה, חיפה ובאר שבע, יפעל כחלופה לשיטה הנוכחית בכנסת עם שיטת ממשל מרכזית המבוססת על מפלגות.

הוא יחליף כמעט את כל המנגנון הממשלתי שקיים בירושלים, שמשמש את השיטה הנוכחית להקצאת משאבים כספיים לציבור בישראל, וגם לממשלים העירוניים (מועצות מקומיות) ברחבי ישראל.

אפשר להחליף את הממשל המרכזי הנוכחי בחמישה ממשלים אזוריים

המטרה הסופית של כל מערכת מיסוי ממשלתית היא לספק לציבור שירותים ממשלתיים ברמה הגבוהה ביותר. השיטה הנוכחית מספקת לציבור שירותים ברמה נמוכה מאוד, בעלות גבוהה מאוד למשלם המיסים הישראלי.

לעומת זאת, בשיטת ממשל אזורית, החלטות כגון היכן לבנות בתי ספר, אוניברסיטאות, מתקני ספורט ובתי חולים מתקבלות על ידי אנשים שעובדים בממשל האזורי, בעיר הבירה שלו, ולא במשרד של פקיד ממשלתי בירושלים.

אם ניקח מהמשרדים שכיום פועלים מירושלים את התקציבים שלהם, אזי השיטה הנוכחית וכל הדברים השליליים שהיא יוצרת ייעלמו בסופו של דבר. מה שמקיים את המערכת הנוכחית הוא התשלום המתמשך של הכנסות ממיסים לאותם הגופים והמשרדים הממשלתיים בירושלים. אם כספי המיסים האלה יועברו לממשל אזורי, כדי לספק את אותם השירותים הממשלתיים, משלם המיסים הישראלי והכלכלה הישראלית יזכו לתועלת עצומה.

הדרך היחידה לשחרר את מדינת ישראל מצורת הממשל המרכזית הנוכחית היא לקחת מהמפלגות הפוליטיות את שליטתן בתקציבים. אם התקציבים האלו יגובשו והכסף יוצא באמצעות האזור, פשוט לא תהיה לרוב המנגנון של הממשל המרכזי סיבה להתקיים. אנשי מקצוע באזור יכולים לטפל טוב יותר בשירותים הממשלתיים הניתנים לאזרח בישראל מאשר עובדי ממשלה שיושבים בירושלים, הרחק מ-85% מהתושבים במדינה.

צורת ממשל אזורית נותנת את הזכות לספק שירותים ממשלתיים לציבור ותובעת אותה עבור התושבים שחיים באזור. זוהי זכותם היסודית של כל הישראלים לתבוע שהשירותים הממשלתיים שלהם יוקצו מהעיר הגדולה הקרובה ביותר, לא מירושלים. לעשות את זה פירושו לקחת את תשלום כספי המיסים ממשרד האוצר ולהפנות אותו לממשל אזורי שיקבל סמכויות חדשות ויימצא בעיר הגדולה הקרובה ביותר למשלם המיסים.

אין צורך בשום "מהפכה" או "מרד" שמאיימים על היציבות הפוליטית של המדינה. אותו סכום של מיסים משולם עבור אותה המטרה, אבל בשיטה אזורית. השירותים שניתנים בתמורה לאותן הכנסות ממיסים הם ברמה גבוהה יותר ויעילים יותר, ומכוונים יותר אל הצרכים האמיתיים של האזור.

המבנה של הממשל האזורי

ממשלים מקומיים, אזוריים, אמנם לא ישויות עצמאיות, אבל עדיין חלק ממדינת ישראל הקיימת שנוצרה במאי 1948, יוכלו לקדם את עצמם. הם יוכלו לחתום על הסכמים עם מדינות באירופה ולקדם קשרי מסחר, עסקים ותרבות בין שתי הישויות כל עוד לא מעורבים בהסכמים עניינים של מדיניות חוץ. יותר אנשים בעולם ירוויחו מקיום קשרים ומגעים עם אזורים בישראל ולא רק עם מדינת ישראל כישות פדראלית. לערים בישראל יש קשרי "ערים תאומות" עם ערים בחו"ל. כאזורים, יוזמות מהסוג הזה יכולות להיות בעלות משמעות רבה הרבה יותר, ולהביא תועלת כלכלית ומסחרית רבה יותר למדינת ישראל כולה.

בצורת הממשל החדשה הזאת, לממשל הפדראלי תהיה סמכות בכל העניינים שנוגעים לביטחון הלאומי ולמדיניות החוץ. התקציבים האלה ימומנו על ידי הממשלים האזוריים באופן יחסי למספר התושבים בכל קנטון.

הממשל הפדראלי יורכב מ-50 חברים, 10 מכל קנטון, שייבחרו על ידי תושבי הקנטון וייצגו אותם בממשל הפדראלי בעניינים הנוגעים לביטחון הלאומי ולמדיניות החוץ. משכן הכנסת הנוכחי ישכן גם את 50 הנציגים הכלל ארציים האלה שיסודרו בחמש קבוצות. הכנסת הנוכחית תשלוט רק על שני היבטים של החיים הממשלתיים בישראל ותשא באחריות מלאה בפני הממשלים האזוריים (הקנטונים) באמצעות עשרת החברים מהקנטון שנבחרו לייצג את האזור.

ממלאי התפקידים הנוכחיים של ראש ממשלה, שר חוץ ושר ביטחון ייבחרו על ידי 55 הנציגים של חמשת הממשלים האזוריים שיישלחו לירושלים לממשלה הפדראלית. הם ישמרו על ההמשכיות של שיטת הממשל הנוכחית. 55 הנציגים, אחד עשר מכל ממשל אזורי, ייבחרו על ידי הממשל המקומי בכל דרך שיבחרו בה - באמצעות מפלגות או על בסיס אחד לאחד. 55 הנציגים יבחרו שלושה ישראלים שיכהנו כראש ממשלה, שר חוץ ושר ביטחון.

שלושת האנשים האלה יהיו אחראיים בפני 55 הנציגים. ההוצאות האישיות של שלושת השרים האלה ימומנו על ידי חמשת הממשלים האזוריים באופן יחסי למספר התושבים בכל אזור. תקופת הכהונה של שלושת השרים תהיה ארבע שנים והם לא יוכלו להתמנות מחדש. 55 חברי הכנסת יכהנו תקופה של ארבע שנים מלאות ויוכלו לכהן ללא הגבלת זמן.

אם 55 הנציגים שמרכיבים את הממשל הפדראלי של ישראל ירצו ליזום תוכנית חדשה או שהם יצטרכו תקציב, הם יבקשו את הכספים האלה מהממשלים האזוריים. כך, הנשיאה באחריות תהיה מובנית בתוך השיטה החדשה הזאת כך ששירותים שצריכים לספק אותם ברמה הכלל ארצית, הפדראלית, ידונו ויתווכחו עליהם לעומק נציגים מכל האזורים לפני שיוקצו הכנסות ממיסים למטרה המיועדת.

בצורת השלטון הפדראלית הזאת, אם ראש הממשלה או שר החוץ ירצו ליזום "תהליך שלום" חדש או הצעה אחרת בתחום מדיניות החוץ, הם יוצגו בפני 55 הנציגים בכנסת. הם יצביע בעד או נגד אישורה של כל הצעה חדשה. כנציגים של חמשת האזורים, האישור יינתן על סמך היתרונות של ההצעה, לא בהתאם לאידיאולוגיה או השתייכות מפלגתית שזהו האופן שבו הכנסת מצביעה כיום על עניינים של מדיניות חוץ.

אם הממשלה הפדראלית תצטרך תקציב כדי לממן יוזמה, היא תהיה חייבת לשכנע רוב מתוך 55 הנציגים בנחיצות הכספים. באופן זה, הנציגים של משלמי המיסים יחליטו האם ההוצאה כדאית או לא לציבור בישראל.

כתוצאה מכך, הנשיאה באחריות תהיה מובנית בתוך השיטה ומפלגות פוליטיות לא יוכלו עוד להפנות כספי ציבור לתשתית המפלגתית שלהן.

ממשל אזורי הוא יותר דמוקרטי מממשל מרכזי

ממשל אזורי הוא צורת ממשל דמוקרטית באמת משום שלאנשים שכשירים לכהן אין השתייכות לאידיאולוגיה או למצע של מפלגה. לאלה המכהנים כשרים בממשל האזורי לא יהיה שום קשר עם אלה המכהנים כנציגים של עיר או נפה באזור והמייצגים את האינטרסים של כל האזור. 11 חברי הכנסת האלה - המכהנים בירושלים בזרוע הפדראלית של הממשל הישראלי ומייצגים את האינטרסים של האזור - לא יהיה להם כל צורך להשתייך למפלגה פוליטית כלשהי. הם יהיו עובדים של הממשל האזורי - וייבחרו ישירות על ידי האנשים שאותם הם מייצגים - תושבי האזור. ההשתייכות המפלגתית תחדל להתקיים - והדמוקרטיה בישראל תתחזק כתוצאה מכך.

צורת ממשל כזאת תהיה דמוקרטיה אמיתית היות שהאינטרסים של כל אזרחי ישראל יובאו בחשבון בעניינים לאומיים, לא רק האינטרסים של הקואליציה שבשלטון. 55 הנציגים של חמשת הממשלים האזוריים יצביעו על יוזמות חשובות של מדיניות חוץ בדומה לאופן שבו 120 חברי הכנסת מצביעים כיום על נושאים אלה.

אולם, השוני בשיטה החדשה הזאת הוא שלא יהיה סחר-מכר פוליטי, עסקאות בחדרי חדרים או "שוחד חוקי" שמשולם למפלגות קטנות כדי שיצביעו בעד יוזמה של הקואליציה. הקואליציה שבשלטון לא תוכל עוד "לקנות" את תמיכתן של מפלגות בשוחד שמשולם בהכנסות ממיסי הציבור.

בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הנציגים הנבחרים בפרלמנט הלאומי של המדינה ישרתו רק את האינטרסים של אזרחי ישראל ולא את האינטרסים של אף גוף אחר.

בחירת נציגי הממשל

היתרון של שיטת ממשל שאין בה צורך במפלגות פוליטיות הוא שאפשר למצוא את האנשים הטובים ביותר כדי לאייש את תפקידי המפתח בשירות הממשלתי. במקום להיות קשור למפלגה, הישראלי יוכל עתה לזכות במכרז להיות "שר החינוך" של הממשל האזורי בחיפה. "מועצת המנהלים" של הממשל האזורי של חיפה תפרסם מכרז לתפקיד הזה. אלה המרגישים שהם כשירים יציגו את מועמדותם. כמו כל תפקיד רם דרג אחר במגזר הציבורי או הפרטי, "מועצת המנהלים" תבחר את המועמד בעל הכישורים הטובים ביותר. אין צורך במפלגות פוליטיות כדי לעשות זאת.

אם שר החינוך של חיפה לא יתפקד כראוי, ייבחר מחליף, בדומה למגזר הפרטי כאשר חברה לא מצליחה ולא יכולה לשנות את המצב. הם מוחלפים. אותו הדבר יקרה בשיטת הממשל האזורי החדשה הזאת.

כל בעלי התפקידים הממשלתיים החשובים ייבחרו באופן זה ומפלגות פוליטיות פשוט לא יתקיימו. לא תהיה להם סיבה להתקיים. המטרה היחידה של ממשל היא לספק שירותים ברמה הגבוהה ביותר לציבור בישראל בתחומי החינוך, איכות הסביבה, השיכון, התחבורה, הספורט, הבריאות, בתי משפט ומשטרה. אין צורך להכניס למשוואה מפלגות פוליטיות.

במהותו, הממשל צריך בעצם להתקיים בשביל השירותים שלו ולא רק כדי לדון כיצד הוא יכול לפתור את הסכסוך הישראלי פלשתיני. הסוגיה הזאת, האם למפלגה יש או אין את הדרך הטובה ביותר האבסולוטית "לטפל בערבים", היא פשוט לא רלבנטית. אם כל 120 חברי הכנסת יפתחו בשביתה ולא יופיעו יותר לעבודה, אזי שום דבר לא ישתנה בישראל. התפקיד שלהם הוא די לא רלבנטי היות שהם אינם מספקים שירות בעל ערך ואינם מציעים פתרונות לבעיות של ישראל בתחומי המפתח של שירותים ממשלתיים לציבור.

אם כך, מדוע הם קיימים? בוודאי לא כדי לשרת את האינטרסים של הציבור הישראלי, אלא במקום זאת לשרת את המפלגות שלהם ואת עצמם (ובאיזה סדר?). שינוי כיוון מהסתכלות בשיטות הממשל שלנו קשור לשיטה פדראלית יותר מאשר לשיטה אזורית. לא רק שהציבור בישראל יקבל שירותים ממשלתיים באיכות גבוהה ובעלות נמוכה (דהיינו, ישלם פחות מיסים), זה גם ישמש כדי להפוך את כל השיטה הנוכחית שבסיסה ירושלים לשטחית ולא רלבנטית. זה מתייחס לפוליטיקאים ולביורוקרטים שמשלם המיסים הישראלי מממן כדי שימלאו את תפקידם.

אי המוסריות של השיטה הנוכחית מתקיימת באמצעות משלמי המיסים בישראל והיא לא פועלת כראוי. היא לא מציעה שום דבר חיובי או חדש לציבור בישראל ותבוטל ברגע שההכנסות ממיסים יוקצו לרמה האזורית.

ממשל אזורי היא שיטה חסכונית יותר להספקת שירותים ממשלתיים לציבור

העברת פונקצית השירותים הממשלתיים לאזורים תהיה דבר מועיל מאוד למדינת ישראל. צורת ממשל אזורית מביאה את הפונקציה של שירותים ממשלתיים קרוב לביתו של משלם המיסים הישראלי, שם הוא מרוויח את הכסף.

שיטת הממשל הנוכחית לא רק מכבידה על הספקת שירותים ממשלתיים ברמה גבוהה לציבור, היא גם מכריחה משלמי מיסים ברחבי המדינה לתמוך כספית ברמה נוספת של ממשל. זה כולל את הביורוקרטים שיושבים כעת בירושלים ומחליטים מה טוב לאנשים שגרים בנתניה, באר שבע, תל אביב או חיפה.

למרות שישראל היא מדינה קטנה בהשוואה לרוב המדינות, אם מסתכלים עליה כעל חמישה אזורים שונים, בשלושה מתוך חמשת האזורים האלה, הממשל האזורי של הצפון, הממשל האזורי של המרכז והממשל האזורי של תל אביב יהיו יותר משני מיליון תושבים. בהתחשב בחיוניות וביוזמה של הישראלים, חמשת הישויות האלה ישגשגו כקנטונים אוטונומיים למחצה במסגרת הממשל הפדראלי.

הסיבה מדוע כל הישראלים צריכים לשקול לאמץ את שיטת הממשל האזורי להקצאת משאבים והון ציבוריים היא שהעלות של השיטה הנוכחית היא גבוהה מאוד. כל הקשת הרחבה של "פוליטיקה מפלגתית" לא מפיקה שום דבר בעל ערך ממשי לאזרח הממוצע בישראל למרות שהיא ממומנת על ידי הכנסות ממיסי הציבור. מה שחשוב הוא כיצד השירותים הממשלתיים מתוקצבים ומסופקים, לא האם מפלגות פוליטיות יכולות להשתמש במשאבים כספיים ציבוריים כדי לספק מישרות ובסיסי כוח לחבריהן.

רוב הישראלים יסכימו שלכמעט כל 120 חברי הכנסת וסגל העוזרים שלהם אין שום רעיונות חדשים כיצד לפתור את הבעיות של ישראל. היות שלא סביר שיהיה אי פעם שלום באזורנו, פרט לסוגיה האחת הזאת, איזה תרומה חיובית מישהו מ-120 נציגי הממשל האלה תורם לשיפור איכות החיים בארצנו?

אם הם לא תורמים, אז מדוע אנו צריכים להמשיך לממן את הפעילות שלהם? אם הם לא עושים כלום חוץ מלצעוק זה על זה ולא באים עם פתרונות או רעיונות חדשים לשיפור איכות החיים בישראל, למה משלם המיסים הישראלי צריך להמשיך לממן את הפעילות שלהם?

תחשבו על החיסכון האדיר למשלם המיסים הישראלי אם הפרצופים השחוקים האלה לא יועסקו יותר על ידי מדינת ישראל? אם מדינת ישראל לא תממן יותר מפלגות פוליטיות (מדוע שתעשה זאת?) הן ייעלמו היות שאין להם מקורות הכנסה עצמאיים (הן יכולות להיכנס לחובות שיוצרים ריבית המשולמת לבנקים שבאה מההכנסות הכלליות מהמיסים שמשלמים הישראלים). התרחיש היחידי שיכול להתרחש אם התקציבים שלהן יילקחו הוא חיסולן. כמו חברת בת של תאגיד שכבר אינה מסוגלת לספק מוצר או שירות שימושי שיש לו דרישה בשוק, צריך לבטל את התקציב שלהן.

אם הכסף לא יבוא למשרדי הממשלה מתקציב המדינה דרך משרד האוצר באמצעות מערכת גביית המיסים של מס הכנסה ומע"מ, השיטה הנוכחית של מפלגות פוליטיות שחיות על חשבון הציבור תימוג.

מה מקיים אותן פרט למשלם המיסים הישראלי?

לעם בישראל מגיע נציגים בבית המחוקקים הלאומי שלו שזוכים לכבוד ולהערכה מצד אלה שמשלמים את שכרם. זה בבירור לא המצב היות שרוב הישראלים מתעבים את הרמה הנמוכה של המוסר והאתיקה שמפגינים נציגיהם בבית המחוקקים הלאומי.

ממשל מקומי אין פירושו מהפכה ואי יציבות פוליטית

מה שדרוש הוא רק שינוי ההתמקדות מהממשל המרכזי לפיתוח חמישה ממשלים אזוריים, כל אחד מהם עם עיר בירה, כשלכל ממשל אזורי תוענק הזכות לגבות מיסים מתושבי האזור.

בכל תחומי החיים, כמעט, העיקר הוא השורה התחתונה, העלות ומי מממן אותה. במקרה הזה, משלם המיסים הישראלי הוא זה שמממן את השיטה הקיימת. משלם המיסים הישראלי הוא גם זה שיש לו את הכוח והיכולת לשנות את השיטה הנוכחית כדי שתשרת את טובת האינטרסים של משלמי המיסים, ולא את האינטרסים של המפלגות הפוליטיות.

יהיו ישראלים שישאלו "אבל איך אפשר לקיים דמוקרטיה בלי מפלגות פוליטיות?" לחברה עסקית אין מפלגות פוליטיות והיא מתפקדת היטב אם האינטרסים של בעלי המניות, המנהלים ומועצת המנהלים עולים בקנה אחד.

אין אף חוק בלתי כתוב שאומר שהדמוקרטיה חייבת להיות מוגדרת בהתאם למספר המפלגות הפוליטיות שנוצרות. כמו בכל ההיבטים האחרים של החיים בישראל, ברגע שהישראלים ילמדו מדוע האופן הנוכחי שבו הדברים מתנהלים הוא לקוי, הם ימצאו את הדרך הטובה ביותר באופן מוחלט לבצע שינוי. קיומן של מפלגות פוליטיות לא הופך שיטה פוליטית לדמוקרטית. זה כאשר האינטרסים של ציבור המצביעים הם מעל הכול וכל הפונקציות של הממשל משרתות את האינטרסים של הציבור. זה בבירור לא מה שהציבור בישראל מקבל משיטת הממשל המרכזי הנוכחית שלו.

אם יש משהו אחד שלמדתי על ישראלים זה שהם לומדים מהר מאוד. כאשר הם ילמדו שמשמעות הדמוקרטיה היא לשרת את האינטרסים של משלמי המיסים, הם ימצאו את השיטה המתאימה ביותר כדי לממש את המטרה הזאת.

כיצד הציבור בישראל יפיק תועלת מממשל אזורי

1) שיטת הממשל הנוכחית תוחלף בשיטה יותר יעילה ויותר אחראית

בסופו של דבר, כל ההכנסות ממסים יינתנו לממשלים האזוריים במקום לממשל המרכזי בירושלים באמצעות גופי גביית המס. אם כל השירותים הממשלתיים לציבור יסופקו על בסיס אזורי ולא מירושלים, אין צורך בקיומם של כל אותם המשרדים הממשלתיים והגופים המשויכים אליהם. אם המשרדים ייעלמו, כך גם התמריץ למפלגות להשיג גישה אליהם ואל התקציבים שלהם. כך, כל "הממשל המרכזי המבוסס על מפלגות פוליטיות" המהווה נטל על הציבור בישראל כיום יפסיק להתקיים. תקציבים לא יוקצו עוד על בסיס הסכמים קואליציוניים. לא יהיה עוד שום תפקיד למפלגות הפוליטיות הקיימות ששולטות כיום בשיטת הממשל המרכזי של ישראל.

במקומו יהיו פקידי ממשלה שישרתו בממשלים האזוריים. הם יהיו אחראים בפני ציבור הבוחרים באמצעות בחירות ישירות וועדות פיקוח ונציב תלונות הציבור שיכללו אנשים מקצועיים ולא מקצועיים. לא עוד מינויים פוליטיים שיקבלו משרות ממשלתיות רמות דרג ויקרות הודות להשתייכותם המפלגתית.

השיטה תסתיים ברגע שההכנסות ממסים ייגבו ויוקצבו ברמה האזורית ולא ברמה הכלל ארצית.

2) ממשל אזורי יבטל את העלות לציבור בישראל של מועצות מקומיות

הבעיה בשיטה הנוכחית היא שישראל יותר מדי גדולה ומגוונת לניהול ממקום מרכזי בשיטה של ממשל מרכזי. כמו שחברה גדולה צריכה לתת למנהלים המקומיים אוטונומיה, כך גם הממשל המרכזי צריך לתת יותר אוטונומיה לחמשת האזורים העיקריים של המדינה.

בצורת ממשל אזורית, איכות השירותים המסופקים לציבור בישראל תעלה. השינוי הזה בהתמקדות, הקצאת הכנסות מסים לממשל המקומי, יורגש בתחומים רבים אחרים בישראל. לדוגמה, בתי ספר בקריות יוכלו לקבל את התקציבים שהם צריכים משום שתושבים מקומיים ישלמו עבור השירותים כהכנסות ממסים, ולא כהקצבות מירושלים, הרחק מארבעת האזורים האחרים. משמעות הדבר היא שנתינת השירותים הממשלתיים לציבור בישראל תשתפר ותתייעל.

המועצות המקומיות בישראל מספקות לתושביהן מגוון רחב של שירותים. הן מפתחות את התשתיות הפיזיות שלהן, מערכת הכבישים, הספקת מים, איסוף וסילוק אשפה, מערכת הביוב ופארקים. הן אחראיות לתכנון העיר, הגנה על הסביבה (בריאות הציבור, מטרדים, ניקיון וכדומה), וביחד עם משרד החינוך, התרבות והספורט, הן אחראיות למערכת החינוך. המועצות המקומיות גם מקדמות ומסייעות כספית לפעילויות תרבות וספורט (ספריות, מוזיאונים, מועדוני נוער וכדומה) וחלק מהן מקיימות תזמורות, מקהלות, תיאטרונים ומפעלים דומים. המועצה המקומית מספקת שירותי רווחה עם עובדים סוציאליים שמטפלים במשפחות נזקקות וגם בקבוצות מיוחדות כגון הקשישים, ילדים מפגרים, מכורים לסמים וכו'.

מחצית מ-150 מהמועצות המקומיות בישראל משרתות פחות מ-5,000 תושבים. היות שישראל היא מדינה שרמת העיור בה גבוהה מאוד, המספר הממוצע של תושבים במועצה מקומית הוא בערך 18,000.

ממשל אזורי יוכל לספק שירותים אלה באופן יעיל יותר לתושבי אותו האזור. ההכנסה של התקציב הרגיל של הרשויות המקומיות באה משלושה מקורות: הכנסה שנוצרת ברשות, השתתפות ממשלתית והלוואות כדי לאזן את התקציב הרגיל. מתחילת שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים ההכנסה שנוצרה ברשויות הייתה נמוכה וההשתתפות הממשלתית הייתה גבוהה. מאז והלאה היחס התהפך.

ההשתתפות הכספית של הממשל המרכזי כוללת שתי קטגוריות: המענק הכללי והשתתפות מיועדת. המענק הכללי מוענק לרשויות המקומיות מבלי שיהיה קשור להוצאה ספציפית כלשהי היות שהוא נועד להיות תוספת למסים המקומיים לאותן הרשויות שיש להן פוטנציאל גבייה נמוך. במילים אחרות, בגלל האופי הבלתי יעיל של הרשויות שמספקות שירותים למספר קטן כל כך של תושבים, משלם המסים הישראלי חייב לשאת בנטל הכספי.

רוב ההכנסה המיועדת מקורה במשרד החינוך, התרבות והספורט ובמשרד העבודה והרווחה. הראשון מכסה את שכרם של עובדי הוראה מסוימים, וגם כיסוי מלא או חלקי של פרויקטים אחרים שמופעלים על ידי הרשות המקומית. משרד העבודה והרווחה מממן 75 אחוז או יותר של פעולות הרווחה של הרשות המקומית בהתאם לסטנדרטים שקבע המשרד. היות שרוב הרשויות המקומות עולות על הסטנדרטים האלה, ההשתתפות הממשלתית האמיתית מסתכמת ב-60 עד 55 אחוז מהוצאות הרווחה המקומיות.

משרדי הממשלה מעניקים מענקים והלוואות למימון פרויקטי פיתוח כגון מתקני חינוך ותרבות, כבישים, מערכות מים וביוב וגם מענקי פיתוח כלליים לפרויקטים שנבחרים לפי העדפה מקומית. לעיתים הלוואות הוענקו כדי לאזן את התקציב הרגיל של הרשויות ולהפחית את הגרעון. שירותים של המדינה, במיוחד בתחומי החינוך והרווחה, מהווים יותר ממחצית התקציב המקומי וחלק גבוה אפילו יותר ממספר העובדים שמעסיקות הרשויות המקומיות.

הממשל המרכזי בירושלים מספק את רוב התקציבים של המועצות המקומיות למרות העלות הגבוהה של המסים המקומיים שמשלמים תושבי האזורים האלה.

ממשלים אזוריים יכולים להחליף את הממשלים העירוניים

פשוט אין סיבה מדוע ממשלים מקומיים צריכים להתקיים, לספק שירותים לתושביהם, אם אפשר לספק את אותם השירותים זול יותר (הודות ליתרון לגודל) על ידי ישות אחת לאזור גיאוגרפי גדול. לכן, צריך רק חברה אחת שנמצאת בחיפה כדי לסלק ולטפל בכל האשפה של האנשים שגרים באזור זה. ספקי השירותים הגדולים בישראל כמו חברת החשמל ומובילת המים הלאומית, מקורות, יצטרכו להתעסק רק עם חמישה לקוחות, חמשת הממשלים האזוריים, במקום לספק ולקבל תשלומים מכל המועצות המקומיות בישראל.

זה יביא לחיסכון עצום אצל המפעלים האלה שבבעלות המדינה. בנוסף - האוניברסיטאות והחברות המסחריות באזורים אלה יוכלו להשתמש בפיתוחים הטכנולוגיים שלהם ולעשות עסקות עם הממשלים המקומיים - במקום דרך הממשל המרכזי בירושלים. זה יעורר באזורים גל חסר תקדים של פעילות יזמות של חברות מקומיות לטיפול בבעיות של האזור - באופן מקומי - ולא דרך הוראות מיניסטריאליות מביורוקרטים שיושבים בירושלים.

בלי "ממשל מקומי" משלם המסים הישראלי ייהנה מחיסכון אדיר. פשוט אין סיבה מדוע צריכים להיות בישראל הרבה "ממשלים מקומיים" כאשר ממשל אזורי יוכל לספק את כל השירותים האלה לתושבי האזור. אפשר יהיה להפחית את המסים המקומיים המאוד גבוהים שתומכים בממשל המקומי, הארנונה, באופן דרסטי היות שההוצאה על כל אותן ישויות ממשל נפרדות תבוטל ויחד איתה כל השחיתות שהיא הרעה החולה של הפוליטיקה המקומית בישראל.

החיסכון העצום לציבור בישראל יהיה הפחתת נטל המס הכולל של כל אזרח בישראל.

היתרון העיקרי של הספקת שירותים ממשלתיים יעילים יותר לציבור באמצעות ממשל אזורי הוא שעם היתרון לגודל, יופיעו שירותים טובים יותר. כל דבר מסילוק זבל עד בניית בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה אזוריים יביא תועלת עצומה לאזרחי ישראל.

3) מערכת יעילה יותר לגביית הכנסות ממסים מהציבור בישראל

במסגרת השיטה הזאת של ממשל אזורי, כל סוגי המס ייגבו ברמה האזורית בחמשת משרדי גביית המס. זה אומר שחברה, שנמצאת לדוגמה בנהריה, תתעסק עם משרד אחד לגביית מס בחיפה להעברת מס ההכנסה של עובדיה, לתשלום מס החברות שלה, להחזרי מע"מ ולארנונה. באופן זה, כל פונקציות גביית המס של כל ממשל אזורי יהיו במשרד אחד, בעיר הבירה של כל אחד מחמשת הממשלים האזוריים. כל ההכנסות האלה ממסים יוקצו למשרדים השונים של אותו ממשל אזורי כדי לספק את השירותים הממשלתיים השונים לתושבי אותו האזור.

כתוצאה מכך, מנהלי הממשל האזורי ידעו בדיוק כמה הכנסות ממסים נגבות כדי לתכנן תקציבים שמשקפים את היכולת של התושבים לשלם עבור השירותים שיספקו המשרדים השונים באזור הזה. באופן זה, לא תהיה אפשרות קודם להוציא ואחר כך לבקש מהממשל המרכזי בירושלים לשלם עבור משיכת היתר, שזה המצב כשמועצות מקומיות מבקשות ממשרד הפנים לכסות את הגירעונות בתקציבים שלהן.

היבט אחד של שירותים ממשלתיים איכותיים שלא נמצא בשיטה הנוכחית הוא ההתאמה בין הגבייה של ההכנסות ממסים וההוצאה של המשאבים הכספיים האלה על שירותים לציבור בישראל. כיום, תושבי חיפה והצפון שולחים את כספי המסים שלהם לירושלים. חלק מכספי המסים האלה נשלחים לאחר מכן בחזרה לסניפי הלוויין של כל משרד בטבריה או חיפה. השיטה הנוכחית היא לא יעילה, בזבזנית ויוצרת פער עצום בין גביית המסים והספקת השירותים הממשלתיים.

בממשל אזורי, ההכנסות ממסים ייגבו על ידי אותה הישות שמקצה את הספקת השירותים הממשלתיים.זה ייעשה באותה הדרך שהנהלה של ישות עסקית מוציאה את הכסף שהיא מקבלת מהכנסות על הצרכים השונים של החברה ועובדיה.

4) ממשל אזורי יפיק עובדי מדינה מוכשרים יותר שישרתו את הציבור בישראל

אם חמשת האזורים ישלחו 55 נציגים לכנסת ויטילו עליהם את האחריות לבחור את שלושת ממלאי התפקידים הראשיים בממשלה הפדראלית (ללא כל מעורבות של מפלגות פוליטיות), אזי הישראלים הטובים ביותר שיש ייבחרו לתפקידים האלה. בחירתם תהיה רצונם האמיתי של האנשים שגרים באותם חמשת האזורים משום שהם ייבחרו ישירות. לראשונה הציבור בישראל יוכל לחוות דמוקרטיה טהורה.

55 הנציגים האלה יבחרו גם שופטים שיכהנו בבית המשפט העליון. בתי המשפט הנמוכים יותר והמשטרה יהיו באחריות הממשלים המקומיים. בשיטת הממשל הזאת אין יותר צורך בתפקיד של נשיא. שלושת בעלי התפקידים הנבחרים היחידים ברמה הפדראלית יהיו ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון. שלושת התפקידים האלה יהיו פתוחים לכל ישראלי שיציג את מועמדותו. 55 הנציגים בכנסת יבחרו במועמד המתאים ביותר לתפקיד.

שרים לא ייבחרו יותר על ידי מפלגות ומשרדי ממשלה לא יינתנו כגמול על תמיכה בהסכמים קואליציוניים.

5) ממשל אזורי יהיה אחראי יותר בפני הציבור

כל ממשל אזורי יקבע לעצמו את השיטה לבחירת 11 הנציגים שיישלחו לבית המחוקקים הלאומי בירושלים. אם תיבחר התשתית המפלגתית הקיימת, אזי זאת תהיה השיטה. אם ישתמשו בצורה אחרת לבחירת הנציגים, אזי זאת ההחלטה של הממשל האזורי. באופן זה תטופח הדמוקרטיה בישראל ויותר ישראלים מוכשרים יהיו מעורבים בפוליטיקה, לא רק אלה השאפתנים שמשחקים את המשחק המפלגתי בדרך להצלחה.

באותו האופן שבו שופטים נבחרים במחוזות בארצות הברית, ישירות על ידי התושבים, כך ייבחרו השרים השונים בתוך הממשל המקומי. במילים אחרות, כל אחד יכול לרשום את שמו על הלוח ולהתמודד על התפקיד. האדם האחראי למשרד לא יהיה מינוי פוליטי היות שלא יהיו מפלגות פוליטיות אזוריות, רק מפלגות ששולחות את 11 תושבי האזור אל הזרוע המחוקקת של הממשל הפדראלי בירושלים. רק האנשים הטובים ביותר והמוכשרים ביותר ייבחרו לכהן כשרים בממשל המקומי. לא תהיה מפלגת הקואליציה השלטת בפוליטיקה המקומית, כמו בממשלים העירוניים כיום. לכן, ראשי המשרדים יעבדו זה עם זה ועם ראש הממשל האזורי (שגם הוא נבחר ישירות על ידי תושבי האזור) כדי לספק שירותים ממשלתיים ברמה הגבוהה ביותר לתושבים שלהם.

אם אזור רוצה אוניברסיטה חדשה או סוג אחר של מוסד להשכלה גבוהה, הוא יוכל לבנות אותו על ידי בקשת כספים ממנהלים מקצועיים שגרים באזור. ילדיהם יוכלו ליהנות מההון שיוצא על בניית המיתקן החדש. כספי המסים שכיום נשלחים לביטוח הלאומי בירושלים יוכלו להישלח לתוכניות של הממשל האזורי שמותאמות ספציפית לצרכים של אותו אזור. לדוגמה, אם יש צורך בתוכניות להכשרה מקצועית, הן יותאמו לאופי הכלכלי הייחודי של האזור. אלה המקבלים תמיכה ממשלתית קבועה יקבלו את הצ'ק שלהם כל חודש, כפי שהם מקבלים היום, אבל המבנה הכללי של הביטוח הלאומי יהיה יעיל יותר משום שכל המשרד בירושלים של הגוף הממשלתי הזה יבוטל. תתבטל גם העלות של הביורוקרטים האלה. פקידי הממשלה האלה בירושלים לא יכולים לדעת מה הכי טוב לעניים או לקשישים בחיפה טוב יותר מאנשי המקצוע שגרים בחיפה.

6) גודל תקציב המדינה של כל אחד מחמשת הממשלים האזוריים

בשיטה החדשה הזאת, כל אחד מהאזורים של ישראל יגבה הכנסות ממסים וישלם חלק מתקציב הביטחון ומתשלומי החזר החובות הפנימיים והחיצונים של ישראל. כל הנכסים האחרים של המדינה, כגון גופים ומפעלים בבעלות המדינה, יהיו עכשיו בבעלות חמשת הממשלים האזוריים. כל אחד מהם יוכל לרשום חמישית מהערך של החברות הממשלתיות האלה במאזן שלו. כל בנייני הציבור כגון בתי ספר, ספריות, בתי משפט, מרכזים קהילתיים ותחנות משטרה יהיו שייכים לממשלים האזוריים.

תהיה עדיין מממשלה מרכזית (פדראלית), אבל היא תמומן במאה אחוז על ידי הממשלים האזוריים ולא תהיה לה יותר שליטה על ההכנסות ממסים במדינה. הפונקציות של ביטחון לאומי וענייני חוץ ימומנו על ידי חמשת הממשלים האזוריים. הממשלה הפדראלית שתיבחר כדי לבצע משימות אלה תהיה אחראית בפני (ושכרה ימומן על ידי) חמשת הממשלים האזוריים. כך, את "המסים המרכזיים" שהישראלים משלמים ישלמו הממשלים האזוריים שלהם למימון עלות התפעול והניהול של הממשלה הפדראלית. זה יכלול את הצבא הישראלי ואת מנגנון שירות החוץ. פרט לשני התיקים האלה, כל השרים/ ספקי השירותים הממשלתיים יהיו ברמה האזורית ולא ברמה הפדראלית.

לחמשת הממשלים האזוריים יהיו נכסים בשווי חמישית מתמ"ג של ישראל. לכל אחד מהם יהיה תקציב משלו, לדוגמה תל אביב תהיה עשירה יותר מבאר שבע. אולם, חמשת הממשלים האזוריים ישלמו על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ ביחס להכנסות הכוללות שלהם ממסים או למספר האנשים שגרים בכל אזור.

חמש סוגיות שיש לשקול לגבי החשיבות של יצירת ממשל אזורי לצד הממשל המרכזי הקיים

1) הפעלת שירותים ממשלתיים אינה שונה בהרבה מחברה המספקת שירותים ללקוחות שלה. מסים נגבים ושירותים ממשלתיים ניתנים בתמורה.

השאלה היחידה היא: מה צריך להיות המבנה של הממשל בישראל כדי לספק שירותים ברמה הגבוהה ביותר לציבור משלמי המסים בעלות הנמוכה ביותר האפשרית? לכן, השאלה היא האם ממשל שיושב בירושלים יכול לעשות עבודה טובה יותר בהספקת השירותים האלה מאשר חמישה ממשלים אזוריים. אם כן, אזי ממשל אזורי הוא מיסודו יעיל יותר מממשל מרכזי כשזה נוגע להספקת שירותים ממשלתיים לציבור.

2) הממשל האזורי יהיה עשיר. העובדה היא שישראל היא ארץ מאוכלסת ומשגשגת. ישראל של היום היא לא ישראל של 1972. היא מדינה מאוד מצליחה. התוצר המקומי הגולמי בשווי 122 מיליארד דולר הוא ערך השוק של ישראל בע"מ.

ישראל בע"מ שווה יותר כחמישה אזורים (או קנטונים) נפרדים מאשר כישות שלמה בשיטה מרכזית. הערך של ישראל בע"מ יהיה יותר מ-130 מיליארד דולר אם כל אזור יורשה לפתח קשרים עם ישויות אחרות בחו"ל. יוקמו מוסדות חינוך ואתרי תרבות חדשים כי זה ייתן לתומכי ישראל בחו"ל יותר מגע עם ישראל. כל אחד בעולם (כל אחד שחשוב לכלכלה הישראלית) רוצה שיהיו לו קשרים עם ישראל. חברות מכל העולם מחזיקות כאן משרדים ומפעלים. אנו ידועים בעולם ואנשים רוצים לעשות דברים עם ישראלים, לא רק עם ישראל התאגידית. ממשלים אזוריים יהיו בעמדה טובה יותר למשוך את זה, יותר מאשר שיטת הממשל המרכזית הנוכחית. לישראל יש הרבה יותר להציע לעולם כחמישה אזורים נפרדים מאשר הישות הפוליטית המרכזית הנוכחית.

3) ממשל שמתמקד באזורים יכול לעשות עבודה טובה יותר בהספקת השירותים הנחוצים לציבור בישראל מאשר שיטת הממשל המרכזי הקיימת. זאת אמת וריאליזם שכל אחד מבין. לא צריך הכשרה בכלכלה כדי לדעת זאת ולהכיר בזאת. זה נכון בקנדה, בארה"ב, באוסטרליה וגם בישראל.

4) הדרך היחידה לעזור חולל שינוי בהתמקדות משיטת ממשל מרכזית לשיטת ממשל אזורית היא לבטל את רמת הממשל שקיימת בירושלים - לגמרי. זה כל כך פשוט. פרט לשרת את צורכי השירות הממשלתי של האנשים הגרים באזור ירושלים, כל אותם עובדי הממשלה העובדים במשרדים האלה ושולטים על רשת סניפי הלוויין של המשרד בחמשת האזורים העיקריים של המדינה מיותרים. העלות של הרמה הזאת של תשתית ממשלתית מיותרת משולמת בהכנסות ממיסי הציבור.

5) כדי לספק שירותים ממשלתיים, יש לתת לממשלים האזוריים הכנסות ממסים. כך, מה שצריך הוא לפתוח את הממשל של ישראל, זה שמספק את השירותים הממשלתיים לציבור, היחידי שצריך להיות, למשתתפים אחרים. עד עתה השיטה הפוליטית בישראל התמקדה באותן 120 משרות בבניין הכנסת.

6) צריך לאפשר לבית חרושת בחיפה להעביר את מס ההכנסה של העובדים שלו או של המפעל עצמו לממשל אזורי חדש שיושב בחיפה. זה יהיה הממשל של העיר שלהם וזה ישמש להם כליבת הממשל האזורי החדש. אין שום חוק שמחייב את הישראלים לשלם מס הכנסה רק לממשל המרכזי בירושלים באמצעות המנגנון הקיים של רשויות מס הכנסה ומע"מ.

את אותן ההכנסות ממסים אפשר להפנות לממשל אזורי, כדי לספק את השירותים הממשלתיים האיכותיים ביותר לציבור בעלות הנמוכה ביותר האפשרית. לממשל האזורי יש זכות חוקית התקיים במדינת ישראל לצד הממשל המרכזי.

7) אם יתקיים ממשל אזורי בישראל, אזי צריך יהיה לתת לו חלק מההכנסות של המסים שהציבור בישראל משלם לממשל המרכזי בירושלים. צריך לפתוח את השוק לתחרות. ישראלים שקרובים יותר לאזור יכולים לתת שירות טוב יותר בתעשייה, במסחר, בבריאות, בחינוך, במשטרה ובבתי המשפט. מדוע לא לפתוח את השוק לתחרות נגד המשתתפים הקיימים? למה להתיר רק לספקי שירותים ממשלתיים שיושבים בירושלים לספק שירותים ממשלתיים לציבור בישראל? כולם בישראל מאמינים בתחרות.

המטרה של הצעה זאת

הצעה זאת נכתבה כדי לתת לציבור הישראלי את השפה המקצועית כדי לדון בסוגיה מהי צורת הממשל המתאימה ביותר למשלם המסים הישראלי.

הסוגיה הזאת מקיפה את כל המגזרים בישראל והיא חשובה לכל משלמי המסים בישראל. הישראלים היחידים שיש להם מה להפסיד מממשל אזורי הם 120 חברי הכנסת הנוכחיים.

הצעה זאת אינה אלא רעיונות ודפים על נייר. כדי שישראל תיצור חמישה ממשלים אזוריים שיתחרו על ההכנסות מהמסים של הציבור בישראל, צריכים לדון ברעיון ובתפישה של הממשלים האזוריים ולהתווכח עליהם אנשים שביכולתם ליצור מבני ממשל חדשים (שיהיו בחמשת הערים העיקריות ירושלים, תל אביב, חיפה, נתניה ובאר שבע).

כדי לעשות זאת, יש ליצור חמישה סניפים של ארגון ללא מטרת רווח כדי לקדם את הרעיונות והתפישות שבהצעה זאת בחמישה אזורים נפרדים. כשאזרחי ישראל באזורים האלה יתחילו לדון ביתרונות של המעבר של ישראל לקראת שיטת ממשל אזורית יותר, הפופולריות והקבלה של הרעיונות האלה תלך ותגבר.

מחבר הצעה זאת ייסע לכל עיר בישראל כדי להציג בעברית את הרעיונות והתפישות האלה של הממשל האזורי כדי לטעת את הגרעין הראשוני במחשבה של כל אזרחי ישראל.

הוא פתוח לשמוע מכל אחד שיכול לעזור בקידום הרעיונות והתפישות הכלולים במאמר זה. מטרת המאמר הזה היא להפיץ את התפישה של "ממשל אזורי" כדי להעביר את הרעיונות הייחודיים האלה לכל משלמי המסים בישראל.